כשההתמודדות הרגשית פוגשת שימוש בחומרים – הדרך להבנה, טיפול ושיקום

בשנים האחרונות גובר השיח סביב שימוש בקנאביס, ולעיתים הוא נתפס כחומר “קל” או כזה שאינו ממכר. עם זאת, עבור לא מעט אנשים, השימוש הופך לכלי התמודדות קבוע עם מצוקה רגשית עמוקה, מתח פנימי או חוויות עבר לא מעובדות. במקרים כאלה, החומר אינו הבעיה היחידה – אלא סימפטום של קושי נפשי רחב יותר שדורש התייחסות מקצועית ומעמיקה.

כאשר השימוש הופך להרגל שמנהל את החיים, פוגע בתפקוד, במערכות יחסים ובתחושת הערך העצמי, חשוב לעצור ולבחון את התמונה המלאה – הן של ההתמכרות והן של המקור הרגשי שמזין אותה.

שימוש כדרך לוויסות רגשי

רבים מהפונים למסגרות טיפוליות מדווחים כי השימוש בגראס החל מתוך רצון להירגע, לישון טוב יותר או “לברוח קצת מהראש”. עבור חלקם, החומר מספק הקלה זמנית מחרדה, עצב, זיכרונות קשים או תחושת ריקנות. אך עם הזמן, ההקלה מתחלפת בתלות, והיכולת להתמודד ללא החומר הולכת ונשחקת.

במצבים אלו, פנייה אל מרכז לטיפול בהתמכרות לגראס מאפשרת לאדם לקבל מענה מקצועי שמבין את המורכבות – לא רק את ההתנהגות הממכרת, אלא גם את הצורך הרגשי שעומד מאחוריה.

הקשר בין טראומה להתמכרות

מחקרים וניסיון קליני מצביעים על קשר הדוק בין חוויות טראומטיות לבין התפתחות התמכרויות. טראומה, במיוחד כאשר היא לא טופלה, עלולה להשאיר את מערכת העצבים במצב של דריכות מתמדת, חוסר שקט פנימי או ניתוק רגשי. במצב כזה, חומרים משני תודעה הופכים לכלי זמני לוויסות רגשי.

לכן, טיפול יעיל בהתמכרות אינו יכול להתמקד רק בהפסקת השימוש. יש צורך בהתייחסות עמוקה לחוויות העבר, לדפוסים הרגשיים ולתגובות האוטומטיות של הגוף והנפש. כאן נכנסת החשיבות של שילוב שיטות טיפול בטראומה כחלק מתהליך השיקום.

גישה טיפולית שמבינה את האדם השלם

מרכז לטיפול בהתמכרות לגראס מציע מסגרת שבה ניתן לעבוד במקביל על שני הצירים: ההתנהגות הממכרת והבסיס הנפשי שמזין אותה. במסגרת כזו, האדם אינו מתויג או נשפט, אלא מוזמן להבין את עצמו טוב יותר ולבנות דרכי התמודדות חדשות ובריאות.

שיטות טיפול בטראומה כוללות עבודה הדרגתית על ויסות רגשי, חיזוק תחושת הביטחון, בניית גבולות פנימיים ועיבוד חוויות עבר בקצב מותאם. השילוב בין טיפול פרטני לקבוצתי מאפשר לאדם להרגיש שהוא אינו לבד, וללמוד דרך קשרים בין־אישיים בטוחים.

מסגרת יום טיפולית – שילוב בין עומק לחיים בקהילה

עבור רבים, מסגרת של מרכז יום טיפולי מהווה פתרון אידיאלי. היא מאפשרת טיפול אינטנסיבי ומעמיק במהלך היום, תוך שמירה על קשר עם החיים שמחוץ למסגרת. מודל זה מתאים במיוחד למי שמתמודד עם התמכרות לגראס לצד טראומה, ומתקשה להפסיק שימוש ללא תמיכה יומיומית.

במסגרת כזו, ניתן לשלב טיפול רגשי, קבוצות תמיכה, ליווי מקצועי ותרגול מיומנויות חיים – כל זאת בסביבה יציבה, תומכת ולא שיפוטית. העבודה היומיומית מסייעת ביצירת שגרה חדשה, חיזוק תחושת המסוגלות והפחתת הצורך בחומר.

תהליך הדרגתי של שינוי

חשוב להדגיש כי הפסקת שימוש והתמודדות עם טראומה הן תהליכים הדרגתיים. אין קיצורי דרך, ולעיתים יש נסיגות וקשיים לאורך הדרך. עם זאת, כאשר האדם מקבל מענה מקצועי שמתייחס גם להתמכרות וגם לטראומה, גדלים הסיכויים לשינוי יציב ועמוק.

שיטות טיפול בטראומה מסייעות לאדם ללמוד לשאת רגשות, להתמודד עם טריגרים ולפתח תחושת שליטה פנימית – במקום לפנות לחומר כמפלט. עם הזמן, נבנית יכולת לחיות חיים מלאים יותר, עם פחות תלות ויותר בחירה.

גם למשפחה יש מקום בתהליך

התמכרות וטראומה משפיעות גם על בני המשפחה. ליווי והדרכה למשפחה מסייעים בהבנת המצב, בהפחתת אשמה ובבניית מערכת יחסים תומכת ובריאה יותר. כאשר הסביבה משתתפת בתהליך, נוצר בסיס יציב לשיקום ארוך טווח.

מבט קדימה – אפשרות לחיים חופשיים יותר

שימוש בגראס אינו בהכרח בעיה בפני עצמה, אך כאשר הוא הופך לכלי הישרדות נפשי – חשוב לעצור ולטפל בשורש. באמצעות מרכז לטיפול בהתמכרות לגראס ושילוב שיטות טיפול בטראומה, ניתן לבנות דרך חדשה: כזו שמבוססת על מודעות, חיבור רגשי ויכולת להתמודד עם החיים ללא תלות בחומר.